אין כמו להזדקן בבית, אין ספק בכך. אבל כאשר מצבו התפקודי והרפואי של ההורה הקשיש לא מאפשר המשך טיפול בבית, ואז כדאי להתחיל לשקול מעבר למוסד. זאת בהחלט החלטה לא קלה לכשעצמה, ומלווה בשאלות רבות:
מה המסגרת שמתאימה להורה? מה העלויות? האם נוכל לעמוד בהן?ואולי בכל זאת נשאיר אותו בבית? יש לנו עוד ברירות?
כדאי לדעת, לפני שמתחילים לחשוב על מעבר למוסד, שקיימים שירותים שמטרתם לאפשר לקשיש להישאר בביתו, ולהוות חלופה לאשפוז ממושך במוסד, מומלץ להתייעץ עליהם עם רופא המשפחה, שכן שירותים אלו לרוב שייכים לקופת החולים.
לאיזו חלופת אשפוז יש לשייך את הקשישים?
מצבו הרפואי והתפקודי של ההורה הקשיש הוא זה שיתווה את סוג המוסד או המחלקה המתאימים לו. מצב רפואי-תפקודי זה לרוב מוגדר ע"י רופא גריאטר, ומחולק לקטגוריות הבאות:
תשוש, סיעודי, תשוש נפש, סיעודי מורכב או הנשמה ממושכת, כפי שיפורט כעת.
אל תקלו ראש בבירור, האם המוסד אליו אתם מעוניינים להעביר את הקשיש פועל ברישוי של משרד הבריאות (ניתן לבדוק זאת בקלות ברשימת המוסדות הגריאטריים המורשים באתר האינטרנט של משרד הבריאות). מוסד כזה מקבל רישוי ממשרד הבריאות רק במידה ועונה בסטנדרטים מחמירים של תפעול, שירות והקצאת משאבי אנוש שיבטיחו טיפול נאות.
קשיש העונה על הגדרת "סיעודי" ו"תשוש נפש"
- "סיעודי"
יוגדר קשיש הסובל מירידה קשה וקבועה ביכולת הניידות, בתפקודי היומיום הבסיסיים (הלבשה, רחצה, קימה מהמיטה, אכילה ושימוש בשירותים) ובמצב הבריאות, כתוצאה ממחלה כרונית או מליקוי קבוע, וזקוק לטיפול ומעקב במסגרת אשפוז רפואית סיעודית לתקופה ממושכת.
- "תשוש נפש"
יוגדר קשיש המסוגל להתהלך, אך סובל מירידה קוגנטיבית חמורה וקבועה אשר מתבטאת בירידה בזיכרון, בהתמצאות, בשיפוט וכו', עד כדי כך שהוא זקוק לעזרה מלאה בפעילויות היומיום: הלבשה, רחצה, אכילה, שימוש בשירותים, וזקוק להשגחה על בטיחותו בכל שעות היממה.
לדוגמה – אם לא תתקיים השגחה, עלול לשכוח את הגז דולק, ללכת לאיבוד, להשאיר מים זורמים, לבזבז כספים ללא שיפוט, וכד'.
- הסמכות להגדרת סטטוס "סיעודי" או "תשוש נפש" לצורך אשפוז במוסד היא של הגריאטר המחוזי מטעם משרד הבריאות.
- קשישים שהוגדרו במצב "סיעודי" או "תשוש נפש" יכולים להתאשפז במחלקות לסיעודיים או תשושי נפש, המצויות בבתי חולים גריאטריים ומוסדות מורשים ע"י משרד הבריאות, לפי מצבם. האשפוז יכול להיעשות במוסד פרטי במימון עצמי, או בהשתתפות של משרד הבריאות. כדי לקבל השתתפות במימון של משרד הבריאות, יש לקבל ממשרד הבריאות "קוד" מיוחד לאישפוז במוסד סיעודי. כדאי להיעזר בעו"ס, גרונטולוג.ית או יועצת השמה לבתי אבות שמסייעת בהליך קבלת הקוד.
קשישים העונים על ההגדרה "תשוש"
- "תשוש"
יוגדר קשיש הסובל מירידה קלה עד בינונית בתפקודי היומיום הבסיסיים (קימה מהמיטה, הלבשה, רחצה, ניידות) וזקוק לעזרה חלקית בפעולות אלה.
- המעונות המיועדים לתשושים נמצאים ברישוי ובפיקוח משרד הרווחה, באופן פרטי במימון עצמי, או בסיוע משרד הרווחה.
- משרד הרווחה, באמצעות הלשכות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות, מסייע במימון השהות במוסדות לתשושים – עם השתתפות מסויימת של הקשיש ושל בני משפחתו. ניתן להיעזר בעובדת סוציאלית ולהתייעץ עימה.
"סיעודי מורכב"
יוגדר קשיש שיש לו גם מוגבלות תפקודית קשה (סיעודי בתפקוד) וגם בעל מורכבות שדורשת טיפול קבוע וממושך בעל מיומנויות סיעודיות רפואית כגון: פצע לחץ עמוק, בעיות נשימתיות קשות ללא צורך בהנשמה חודרנית באמצעות טרכיאוסטומיה (פיום הקנה), צורך בטיפול תוך-ורידי מתמשך, מחלה במצב סופני.
חלופת האשפוז המתאימה
- קשישים שמצבם מוגדר סיעודי מורכב, יופנו למחלקות "סיעוד מורכב תומך" בבתי חולים גריאטריים ברישוי ובפיקוח משרד הבריאות.
- האשפוז עבור סיעודי מורכב תומך הוא במימון קופת החולים עם השתתפות עצמית של המאושפז.
- סיעודי מורכב אשר מצבו דורש הנשמה ממושכת – יאושפז במחלקת סיעוד מורכב ייעודית.
קשיש בר שיקום
מטופל שיקומי (הנזקק לשיקום רפואי) הוא מי שתפקודו נפגע בעקבות מחלה או ארוע חריף (לדוגמא: ארוע מוחי, שברים, קטיעות גפיים, אישפוז ממושך עקב מחלה שגרם לירידה בתפקוד) ונקבע לגביו ע"י רופא מומחה בתחום כי הוא צפוי לחזור באופן מלא או חלקי לתפקודו הקודם אם יטופל בשיקום רפואי נאות במסגרת שיקומית.
- חולים כאלה יופנו למחלקות "גריאטריה שיקומית" בבתי חולים ברישוי ובפיקוח משרד הבריאות או למחלקות לשיקום בבתי חולים שיקומיים.
האשפוז במחלקה לשיקום הוא במימון קופת החולים ללא צורך בהשתתפות עצמית.
