חיפוש
Close this search box.

ליווי באשפוז

בשנת 1996 נחקק חוק חשוב שסימן מהפכה של ממש במעמדו של המטופל ביחסי "רופא-חולה".

חוק זכויות החולה, מקבע את זכויות המטופל ומגן על כבודו ועל פרטיותו. 
כרזות המפרטות את נוסח החוק מתנוססות באופן בולט בכל מכון ומרפאה, כמו גם בכל מחלקת אשפוז, על מנת שהמטופלים במחלקה יזכרו לעמוד על זכויותיהם.

מהו ליווי באשפוז?

משפחות רבות של מטופלים אשר ליווינו באשפוז, נכנסו למחלקת בית חולים והרגישו את מה שמרבית המתאשפזים חשים בעת אשפוז, הם מאבדים את זכויותיהם, כפופים לצוות הרפואי והסיעודי ש"מחליט" עליהם, הם אוכלים מה שמגישים להם ומתי שמגישים להם, מתרחצים מתי שנהוג, מבצעים בדיקות שונות ומשונות ומקבלים טיפולים שונים מבלי להבין לעומק מה המטרה, ולמה לצפות. חשים לא בנוח לשאול את הרופאים שאלות שנוגעות לאבחון ולטיפול שלהם ובאופן כללי חשים כפופים ואבודים.

אין ספק, למחלקת האשפוז כחלק מהארגון הגדול והמסועף – בית החולים יש חוקים ולוחות זמנים משלה שנועדו לשמור על סדר יום וניצול יעיל של כוח אדם. יחד עם זאת, חשוב מאוד להזכר רגע באותה כרזה שתלויה על כתלי המחלקה, ולהיזכר בזכויות החולה ובמשמעותן.

לדוגמא:

  • הזכות לזיהוי המטפל – כל אדם שניגש לטפל או לבדוק את הורינו צריך להזדהות בפניהם בשמו ובתפקידו, ולהסביר מה מטרת הבדיקה או הטיפול.

  • הזכות לקבלת טיפול רפואי נאות – טיפול רפואי נאות יכול להמדד גם בסטנדרטים של מקצועיות, אבל חד משמעית גם בסטנדרטים של אנושיות, ויש לזכור זאת.

  • הזכות לכבוד ולפרטיות – זכותכם שישמרו על כבודם ופרטיותם של הוריכם, כן, גם אם הם נדונו לאשפוז במסדרון, יש לדאוג לפרגוד שיקנה להם פרטיות מינימלית, לוודא שסוגרים את הווילונות או את הדלת כאשר בודקים אותם, ולוודא שלא ישאלו אותם שאלות חודרניות מבלי לבדוק שאין אנשים בחדר ופרטיותם נשמרת.

  • הסכמה מדעת – הגוף של הורינו שייך להם, ולכן רק הם יחליטו מה ייעשה בו. הסכמה מדעת דורשת 2 דברים, שתהיה הסכמה לטיפול או לבדיקה, כלומר יש לשאול את רשות הנבדק, וכמו כן, כפי שניתן להבין 'מדעת', שניתן הסבר מספק על אופי הטיפול או הבדיקה, מה צפוי, מה הן ההשלכות, מה הם הסיכונים והאם ישנן חלופות. סביר שאדם שמקבל מידע מלא לגבי הטיפול שמקבל, יוכל לקבל החלטה טובה יותר.

  • הזכות לקבל מידע רפואי – לא רק הגוף הפרטי הוא ברשות הורינו, אלא גם המידע והרשומות הרפואיות אודותיהם, זהו מידע שאסור להסתיר מהמטופל.

  • הזכות להתלונן ולקבל ממצאי בדיקת התלונה – אם הרגשתם שזכויות החולה של הוריכם נרמסו, חשוב שתדעו שישנם גופים שאחראים לקבל את התלונות ולטפל בהם, וחשוב שתדעו שזכותכם המלאה לקבל התייחסות בגין תלונותיכם.

כדאי לדעת, שלא מספיק לדעת את זכויותינו וזכויותיהם של הורינו המאושפזים.
כאשר אנחנו מלווים את ההורים שלנו באשפוז, אנחנו נמצאים, כאמור במערכת עובדת, עם חוקים וכללים משל עצמה.

איזה שאלות לשאול בזמן אשפוז?

חשוב שבעת קבלתנו למחלקה נדאג לקבל מידע על שאלות כגון:
מה הן שעות הקבלה של הרופא, ואל איזה רופא לגשת?
מי האחות המופקדת על החדר?
מה הן שעות חלוקת התרופות, הרחצה, הארוחות, וביקורי אורחים?
מי אחראי לספק איזה סוג של מידע?
הבנה מלאה של הדינמיות של המחלקה, תאפשר לנו להתמצא בתוכה יותר בקלות.

לכל צורך וכל שאלה שיש לנו, יש כתובת מתאימה. יש לבדוק מי האדם בעל התפקיד שהוא הכתובת המתאימה אך גם לברר מתי שעות הקבלה שלו או מתי הוא פנוי. כך לדוגמא, אם נפנה לאחות בסוף משמרת (לרוב שעה 14-15 במשמרת בוקר, או 22-23 במשמרת לילה), היא לא תהיה פנויה לספק לנו תשובה כי סיום משמרת הוא זמן לחוץ מרובה משימות שצריך להספיק. תמיד כדאי לשאול בעדינות מתי האחות תתפנה לשוחח איתנו.

כדאי לדעת, שזכותנו לקיים שיחה עם הרופא המטפל של הורינו בשעות הקבלה שלו, להתעדכן ממנו בתוכנית הטיפול ובאבחנה ולהתייעץ עמו.

דבר נוסף שמומלץ להקפיד עליו בעת אשפוז במחלקה הוא תקשורת עם הצוות.
לא מדובר רק בשמירה על תקשורת אדיבה, אלא על תקשורת בכלל,
אם חסר לנו משהו, או שאנחנו זקוקים למידע, אף אחד מהצוות לא יוכל לדעת זאת אלא אם כן נשמיע קול. זה נשמע אומנם מובן מאליו, אבל נוכחנו לדעת כי זמן האשפוז מחליש ומציף את ההורה המבוגר כמו גם את המלווים שלו באשפוז, וקל מאוד לאבד שליטה ולשכוח עד כמה חשובה התנהלות נכונה בעת האשפוז.

'אחות לדרך' מלווה ומנחה את לקוחותיה בעת האשפוז, מסייעת להם להבין מה היא הדינמיקה במחלקה וכיצד להתנהל בה, מה כדאי להכין לקראת השיחה עם הרופא המטפל, מה כדאי לשאול בביקור הרופאים, מה לבקש מהעובדת הסוציאלית, ועוד.

דברו איתנו, אנחנו כאן לעזור
דילוג לתוכן