אומנות חיפוש העזרה הסיעודית

לחפש עזרה סיעודית עבור בן משפחה זה עסק מבלבל.

אני יודעת, כי פונים אליי הרבה בני משפחה מטפלים אשר מחפשים עזרה בבית או באשפוז עבור בן משפחתם ומבקשים ממני "אחות".
אז כאן המקום לדייק, שאחים ואחיות אומנם לומדים ועוסקים בתחום הסיעוד, אבל באופן כללי, המילה 'סיעוד' במקרה זה באה כמושג המציין איזו תפיסה מיושנת של תפקיד האחות, שכבר אינה רלוונטית לתחום המתפתח כיום.
סיעוד בפועל פירושו סיוע לאנשים המתקשים בפעולות היום יום – וזה בדיוק מה שאתם מחפשים, לא?
האחיות אומנם עושות זאת הלכה למעשה במחלקות האישפוז כחלק מהעבודה השוטפת, אבל זה לא העיקר.

אז בואו נעשה קצת סדר בשאלות ובעובדות שצריכות להנחות אתכם כאשר אתם מחפשים עזרה ליקיריכם:

שאלו את עצמכם:
מהי הדרגה התפקודית של הקשיש? האם הוא מתפקד חלקית? במה הוא בדיוק צריך עזרה? בהלבשה ורחצה? בקימה מכיסא?
מה הצרכים שלו? שלכם? האם נדרשת השגחה מלאה כל שעות היממה? האם יש מצב רפואי מורכב? האם הוא זקוק לסיוע בנטילת תרופות?
מה רף ההכנסה של הקשיש?
במה הקשיש מעוניין? האם הוא מעוניין בתחושת ביטחון ורוצה שיחיה איתו מישהו? או שאולי יכול להתעניין במעבר למסגרת תומכת?
מה המדינה יכולה להציע לכם?

להלן עיקרי המצבים הנפוצים:

קשישים עצמאיים בתפקוד החיים בביתם, לרוב זקוקים לסיוע קל במשק הבית למשל בקניות וסידורים, והיו שמחים לחברה ומפגשים משמעותיים עם בני אדם להפגת הבדידות.
במקרים כאלה אפשר להיעזר במתנדב.ת או סטודנט.ית שיגיעו להנעים את הזמן – לקרוא, לשוחח, לבצע פעילות משותפת – זה סידור מצויין שנותן הרבה ערך לשני הצדדים.
אפשר לפרסם מודעת חיפוש בפורומים המקומיים, או לפנות לרווחה המקומית בעירייה על מנת שתקשר אתכם לגוף של מתנדבים.
בשלב זה ישנה גם אופציה לעבור לדיור מוגן- על מנת ליצור סביבה שוקקת ומלאת עניין עבור הקשיש. יש לקחת בחשבון שהעלויות הינן פרטיות בלבד, וזה כמובן בהתאם לצרכים והרצונות של הקשיש ומשפחתו.

במידה והקשיש זקוק לעזרה קלה בפעולות היום יום – מדובר בהקף עזרה חלקי.
לדוגמא בהתארגנות הבוקר או התארגנות לשינה (רחצה, הלבשה, הכנת אוכל)
מקרים מסוימים עשויים להיות מלווים גם בתחילתה של ירידה קוגניטיבית ובמקרה זה כדאי מאוד שתהיה גם השגחה בנטילת תרופות לדוגמא.
במקרה זה אפשר לשלב מטפלת ישראלית למספר שעות בבית.
חשוב להדגיש שהמטפלות הישראליות לרוב אינן עוסקות בפעולות ניקיון יסודי, אלא פעולות משק בית קלות בלבד. לכן מומלץ לחפש מנקה ואולי אף מבשלת בנפרד לצורך תחזוקת הבית.
המטפלות יכולות לסייע בהתארגנות בבוקר, לצאת יחד עם הקשיש לטיול, לעזור בסידורים קלים כמו קניית מצרכים, ליווי לקופת חולים, עזרה והשגחה בנטילת תרופות שסודרו בסדרן-תרופות מבעוד מועד.
גם כאן לחברה ולפעילות משותפת יש ערך רב ואני ממליצה לשלבה בסדר היום.
במקרה זה ניתן להיעזר בגמלת סיעוד של ביטוח לאומי – ההגשה של הבקשה כיום פשוטה ביותר ונעשית ברובה באופן מקוון, מה גם שניתן לפנות לאחת מחברות הסיעוד בעיר מגוריכם שגם יסייעו לכם ללא עלות בהגשת התביעה, וגם יספקו לכם מטפלת על חשבונם ל-6 שעות שבועיות עד לקבלת אישור מביטוח לאומי (זה נקרא שעות "בטרם").
כדאי לדעת שישנם תנאי זכאות לקבלת גמלה, ושישנן אופציות נוספות לנצל את הגימלה באופן שיתאים לצרכי הקשיש. על הכל ניתן לקרוא באתר הביטוח הלאומי (המוצלח והידידותי מאוד למשתמש), ממש כאן בקישור.

במידה והקשיש נמצא בדרגת תלות גבוהה בפעולות היום יום, זקוק לעזרה בקימה, עזרה בשירותים, עזרה בניידות ממקום למקום, אם מתחילה החרפה של המצב הקוגניטיבי עד לדרגה של צורך בהשגחה במרבית שעות היממה – אז נדרשת עזרה והשגחה בהיקף רחב יותר.

על פי רצון המשפחה והקשיש – בשלב זה ניתן לשקול מעבר למחלקה מתאימה בבית אבות, שם יהיו טיפול והשגחה צמודים מסביב לשעון, בסביבה מותאמת ומוגנת שתיתן מענה גם לצרכים רפואיים.
בהתאם לרף הכנסה של הקשיש ומשפחתו, ניתן להשיג השתתפות מסוימת של משרד הבריאות במימון המוסד (לצורך כך ניתן להיעזר ללא עלות בעובדת סוציאלית ברווחה או ביועצות השמה לבתי אבות המסייעות בקבלת הסיוע).
אם הקשיש והמשפחה מעוניינים להישאר בבית – ניתן להגיש תחילה תביעה לביטוח לאומי אם רף ההכנסה ושאר התנאים מאפשרים זאת, ולאחר מכן להגיש בקשה להיתר להעסקת מטפל.ת זר.ה.
הגשת הבקשה להיתר מפורטת היטב וקלה לביצוע באופן מקוון דרך האתר של רשות ההגירה והאוכלוסין, ממש כאן בקישור.
ניתן לברר באתר 'הר הביטוח' ודרך קופת החולים האם קיים ביטוח סיעודי – בשלב זה ניתן להפעיל אותו ע"י הגשת תביעה – גם אותה ניתן להגיש באופן קל ומקוון באתר של חברת הביטוח.
אם הקשיש מתקשה בניידות ומתקשה לצאת לביתו לצורך קבלת טיפול רפואי ייתכן מאוד והוא מתאים ליחידת טיפולי בית של קופת חולים- אנא בידקו זאת עם רופא המשפחה ובקשו ממנו לשלוח אחות להעריך את התאמת הקשיש ליחידה.

אם המטופל מאושפז בבית חולים – גם אז לא תמיד יש חשיבות להתעקש דווקא על אחות להשגחה, שכן לאחות חיצונית למחלקת האשפוז גם ככה אין הרשאה לביצוע שום פעולה מעבר לסיוע קל בעיקר בנוחיות, הגשת כוס מים, סיוע בסידור תנוחה, הזעקת הצוות וכו'…
לכן אני ממליצה למקד את החיפוש במטפלת לילה או סטודנטית לסיעוד, כאשר ההבדל נעוץ בעיקר בתעריפים.
כדאי לדעת שאם המטופל מאושפז אחרי ניתוח ויש לו ביטוח משלים של קופת חולים (כרטיס 'כסף', 'זהב' וכו'..) – יתכן ומגיעה לו "אחות לילה" מטעם הקופה, ואז כדאי לפנות לחברת סיעוד על מנת שתוכל לספק אחות וגם להפיק קבלות לצורך תביעת החזרים מהקופה. אנא בדקו זאת באתר קופת החולים.

ובכל זאת – מתי כן תחפשו אחות פרטית?

במקרים של פעולות הדורשות ידע, מקצועיות, תכנון, מיומנות, יכולת הדרכה של המטופל והמשפחה.
לדוגמא: מעקב אחרי פצע מורכב וקשה ריפוי, טיפול בסטומה, מעקב אחרי סוכרת, הוצאת תפרים, תמיכה בסוף החיים, סיוע בשליטה על סימפטומים.
אני מציעה תמיד קודם כל לבדוק אם ישנה יכולת לגשת לקבל את השירות שאתם זקוקים לו מקופת החולים:
דרך יחידת שירותי בית של הקופה, הוספיס בית אם זה רלוונטי, דרך מרפאת אחיות אם ישנה יכולת ניידות, ובמקרים רבים אם השתחררתם מבית החולים ונדרשתם לבצע בבית פעולות שנראות לכם מפחידות ומאיימות – ייתכן ואתם רק זקוקים להדרכה טובה ומקיפה ע"י אחות שתראה לכם שהשד לא כל כך נורא.
אם גם לאחר קבלת ההדרכה אתם עדיין מסתבכים או חוששים, ולא מקבלים מענה מהקופה – אז חפשו אחות מומחית פרטית.
מקצוע הסיעוד היום נמצא בסוג של רנסנס – האחיות מבינות שהידע והמקצועיות שלהן נדרשים מאוד במגזר הפרטי, ולשם הן נוהרות בהמוניהן במגוון תחומים.
נשארתם עם שאלות? פנו אלינו ונשמח לסייע!